שמפו התחיל בתחילת שנות ה-30. לפני שמפו משתמשים בעיקר בסבון, ואבקת כביסה וכו' לניקוי הקרקפת והשיער, ולאחר מכן משתמשים בסבון שמן קוקוס להכנת שמפו נוזלי, אבל לשמפו על בסיס סבון יש חסרונות רבים, במיוחד במים קשים ביניהם, סבונים עם חומצת שומן אשלגן כחומר הגלם תיצור משקעים דביקים בעת מפגש עם יוני סידן ומגנזיום במים קשים, ומותיר שאריות לא קלות לניקוי על השיער; והשיער יהפוך דביק לאחר שטיפת השיער עם סבון. אין ברק וקשה לסירוק.
בתחילת שנות ה-40, יצאו שמפו מתחלב נוזלי ושמפו מתחלב שמנת שנעשו עם נתרן לאוריל סולפט כחומר בסיס. בהשוואה לסבון, לשמפו מספר יתרונות: יכולת הקצפה וניקוי חזקה, גם במקרה של מים קשים, הוא יכול לייצר גם קצף עשיר; קל לניקוי, לא ישאיר שאריות משקעים מיותרות; עדין יותר ממוצרי סבון.
שמפו יצא בסין בתחילת שנות ה-60, ושמפו הפך לשמפו הכרחי בחייהם של אנשים'