מסנני קרינה מסוימים במים תחת אור אולטרה סגול יכולים להגביר את הייצור של מי חמצן, הפוגע בפיטופלנקטון.
מחקר משנת 2002 מעלה כי קרם הגנה גורם לעלייה בשפע הנגיפים במי הים, מה שמוביל לבריאות ירודה של הסביבה הימית בדומה לזו של מזהמים אחרים.
מחקר משנת 2008 שבדק מותגים שונים של מסנני קרינה, גורמי הגנה וריכוזים מצא שכולם גרמו להלבנה על אלמוגים קשים, וקצב ההלבנה גדל עם כמות מוגברת של קרם הגנה. מבין התרכובות שנמצאו בקרם הגנה שנבדקו בנפרד, "בוטילפרבן, אתיל-הקסילמתוקסינמט, בנזופנון-3 ו-4-מתיל-בנזילידן קמפור גרמו להלבנה מלאה אפילו בריכוזים נמוכים מאוד".
דיווחים בתקשורת קושרים בין אוקסיבנזון במסנני קרינה להלבנת אלמוגים, אם כי כמה מומחים לאיכות הסביבה חולקים על הטענה. מחקר משנת 2015 שפורסם ב- Archives of Environmental Contamination and Toxicology קישר בין אוקסיבנזון להשפעות על ניסויים בתרבית תאים ועל אלמוגים צעירים, אך למקורות זיהום אחרים כמו נגר חקלאי וביוב יש כנראה השפעה גדולה יותר על שוניות האלמוגים.
בשנת 2018, מדינת פאלאו באוקיינוס השקט הפכה למדינה הראשונה שאוסרת על קרמי שמש המכילים אוקסיבנזון, אוקטינוקסט וכמה תרכובות מזיקות אחרות.
מחקר משנת 2019 של מסנני UV באוקיינוסים מצא ריכוזים נמוכים בהרבה של אוקסיבנזון ממה שדווח בעבר, ונמוכים מהסף המוכר לרעילות סביבתית. בנוסף, המינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה (NOAA) הצביע על כך שירידה באלמוגים קשורה להשפעות של שינויי אקלים (התחממות האוקיינוסים, עליית מפלס המים, החמצה), דיג יתר וזיהום מחקלאות, מי שפכים ונזילות עירוניות.